Happiness is not a goal; it is a strategy—your most vital strategy. So vital, the enemy will do whatever it can to sabotage it. And the best way to sabotage happiness is with guilt.

לפעמים מטעה היצה״ר לאדם ואומר לו שעבר עבירה גדולה אע״פ שאינו אלא חומרא בעלמא, או שאינה עבירה כלל, וכוונתו שיהא האדם בעצבות מכח זה, ויבוטל בעצבותו מעבודת הבורא ית׳. וצריך האדם להבין הרמאות הזה, ויאמר להיצר הרע איני משגיח על החומרא שאתה אומר לי, שכוונתך לבטלני מעבודתו יתב׳, ושקר אתה דובר. וגם אם הוא באמת קצת חטא, יותר יהיה נחת רוח לבוראי שלא אשגיח על החומרא שאתה אומר לי לגרום לי עצבות בעבודתו, אדרבא, אעבוד אותו בשמחה, כי זהו כלל גדול כי אין כוונתי בעבודה לצורך עצמי, רק לעשות נחת רוח לפניו יתברך, וא״כ אף שלא אשגיח על החומרא שאתה אומר לא יקפיד הבורא עלי, כי כל עיקר שאיני משגיח הוא מחמת שלא אבטל מעבודתו ית׳, ואיך אבטל מעבודתו אפילו רגע אחד. וזהו כלל גדול בעבודת הבורא ית׳ שיזהר מעצבות כל מה שיוכל

Sometimes the evil impulse will deceive you, blaming you for a major transgression when really all you’ve done is neglect an extra detail, or perhaps not committed any transgression at all. Its intent? To make you miserable, and in your misery you will desist from serving your Creator.

Be wise to its ruse. Talk back to that impulse and say, “I’m not going to pay attention to this extra detail that you are talking about. I know your intent: to stop me from serving my Creator, blessed be He. I know that you are speaking lies. Even if there is a bit of sin here, my Creator has greater pleasure if I pay no attention to a technicality—by which you are attempting to manipulate me into gloomy service—and instead serve Him with joy.

“After all, I’m not doing this for my own benefit, but to bring pleasure before Him, blessed be He. So when I ignore this detail of yours, my Creator will not mind—since I am ignoring it only so that I can continue serving Him! How could I lose even a moment from His service?!”

This is a first principle in serving the Creator, blessed be He: be as wary of sadness as possible.

—Tzava’at Harivash 44